6 דקות קריאה
הנתקת מערכת החינוך: מהי 'הנתקה'?

מהי 'הנתקה'?

'הנתקה' היא תהליך שבו מערכת החינוך, הן בהשפעות חיצוניות, והן בפעילות יזומה, מנתקת את התלמידים מהמסורת היהודית ומערכיה.

פעילות של "הנתקה" היא בניגוד למסורת היהודית, ובניגוד לחוק חינוך ממלכתי, זאת משום שחוק חינוך ממלכתי מגדיר את מטרות החינוך הממלכתי ללמד את תורת ישראל, מסורת ישראל, מורשת ישראל, ולחנך לכבדן.

לקריאה נוספת: הידעתם? חוק החינוך הממלכתי מגדיר את מטרות החינוך הממלכתי: ללמד את תורת ישראל, מורשת ישראל, ומסורת ישראל, ולחנך לכבדן.

"הנתקה" הופכת אותנו לחברה מנותקת מהשורשים התרבותיים והרוחניים שלה. זהו תהליך של הפיכת החינוך הממלכתי למערך מנותק מהמסורת היהודית, וביטול התשתית המשותפת של החברה היהודית. השינוי הוא במידה רבה מכוון ומתוכנן, ובמידה מועטה תוצאה של הזנחה וחוסר אכפתיות מצד מנהלים, שבעצמם אינם מחוברים לתשתית המשותפת של המסורת היהודית. מאמר זה מבקש להעמיק ולהבין את משמעות המונח "הנתקה", את ההשלכות שלו על החברה הישראלית, והמאבק המתנהל סביבו.

כיצד מתרחשת "הנתקה"?

הנתקה היא תופעה מורכבת, שמתרחשת במגוון תחומים במערכת החינוך הממלכתית. לדוגמה, על ידי החלשה או להיעדר לימודי יהדות, על ידי שינוי אופי החינוך הדתי, ועל ידי ניתוק מערכי החינוך מהמסורת היהודית בכלל.

היבטים מרכזיים של הנתקה:

היעדר לימודי יהדות: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהיקף לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים. שיעורי תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל מצומצמים, והידע המועבר לתלמידים בנושאים אלו הוא חלקי ולא עמוק.

לקריאה נוספת: מדאיג: התלמיד החילוני לא מכיר את המורשת היהודית

שינוי אופי החינוך הדתי: החינוך הדתי בבתי הספר הממלכתיים עובר תהליך של חילון. הדגש הוא על לימודי יהדות כתרבות ולא כמסורת, והתכנים נבחרים באופן סלקטיבי, תוך התעלמות מהיבטים רבים של המסורת.ניתוק מערכי החינוך מהמסורת: מערכי החינוך בכלל תחומיהם, אינם משקפים את העושר והמורכבות של המסורת היהודית. חגים, מנהגים ומסורות יהודיות אינם משולבים בחיי בית הספר, והתלמידים אינם נחשפים אליהם באופן מסודר.

לקריאה נוספת: לימוד התנ"ך בישראל בירידה דרסטית

השלכות ההנתקה:

חברה מנותקת: הנתקה מובילה ליצירת חברה מנותקת מהשורשים שלה, שאינה מכירה את ההיסטוריה, התרבות והערכים של העם היהודי.פגיעה בזהות: חוסר היכרות עם המסורת היהודית פוגע בזהות היהודית של התלמידים ומקשה עליהם לבנות זהות אישית בריאה.

פערים חברתיים: הנתקה מחריפה את הפערים החברתיים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, ומקשה על יצירת חברה מגוונת ותוססת.

הדרה של קבוצות בחברה היהודית ישראלית: הנתקה פוגעת ביכולת של קבוצות בחברה הישראלית, להצטרף לחברה הישראלית, מתוך חשש ל'הנתקה'.

הנתקה אינה רק בעיה חינוכית: הנתקה היא בעיה חברתית עמוקה. חברה שבה הדור הצעיר גדל ללא חיבור לשורשיו התרבותיים והרוחניים, היא חברה פגיעה וחסרת עוגן. היעדר הזהות היהודית עלול להוביל לתחושת ניכור, לפגיעה בקוהזיה החברתית, ולפתיחות רבה יותר להשפעות זרות. התוצאה היא חברה פחות מגובשת ופחות חסינה בפני אתגרים חיצוניים.

המאבק נגד הנתקה:

המאבק נגד הנתקה מתנהל על ידי קבוצות שונות בחברה הישראלית, ביניהן: הורים, ארגונים חברתיים, ופוליטיקאים.
הורים דורשים להחזיר את לימודי היהדות לבתי הספר ולהעמיק את ההיכרות של ילדיהם עם המסורת. (לדוגמה, ארגון בולט במאבק בהנתקה הוא "מאירים -מסורת". ארגון זה פועל בין השאר באמצעות יצירת קבוצות הורים לילדים בבתי ספר ממלכתיים לא דתיים שפועלים, כנגד פגיעה במסורת היהודית ותהליכי הנתקה של מערכת החינוך). ארגונים שונים פועלים לקידום החינוך היהודי בבתי הספר ולשילוב המסורת בחיי הקהילה.

פוליטיקאים שונים מקדמים הצעות חוק וחקיקה שמטרתן לחזק את מעמד החינוך היהודי במערכת החינוך.הנתקת מערכת החינוך, היא תהליך מדאיג שמשפיע על הזהות היהודית של הדור הצעיר ועל אופייה של החברה הישראלית. המאבק נגד הנתקה הוא מאבק על עתידה של החברה הישראלית, על היכולת שלנו לתפקד כחברה יהודית מחוברת, על שמירת המכנה המשותף העמוק שהוא התשתית של קיומנו כחברה, ועל שמירת הקשר בין הדורות.אנו קוראים לכם, קוראי "חילונים שומרי שבת", להצטרף למאבק נגד הנתקה. הביעו את דעתכם, הצטרפו לארגונים הפועלים בתחום, ודברו עם נבחרי הציבור. יחד נוכל לשנות את המצב ולהבטיח כי הדור הבא יגדל תוך היכרות עמוקה עם המסורת היהודית ועם ערכי העם היהודי.


לקריאה נוספת: