חילונים שומרי שבת | 24 יוני 2024 | חדש_באתר
ניתן לראות שלעתים קרובות מתבלבלים בין חילוניות לאתאיזם. חשוב להבהיר כי חילוניות אינה זהה בהכרח לאי-אמונה בא-לוהים. למעשה, חילונים רבים מאמינים בקיומו של א-לוהים, וישנה הבחנה ברורה בין השתיים.
במאמר זה נציג תובנה חדשה של חילוניות מאמינה, כזו הרואה באמונה בא-לוהים בסיס לנאורות ושואפת לערכים נעלים. נראה כי אין סתירה בין נאורות לשמירת מצוות מתוך הכרה בא-לוהים, ואף להיפך.
דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא בשני ענקי הרוח של התרבות העברית, חיים נחמן ביאליק וש"י עגנון. שניהם היו יהודים שומרי שבת ומאמינים בא-לוהים, והשקפת עולמם שילבה אמונה עמוקה עם מחשבה חילונית נאורה.
ביאליק, המשורר הלאומי, ראה בשבת סמל לערכים חברתיים נעלים ולשוויון האדם. הוא הדגיש את חשיבות השבת לקיום האנושי והישראלי כאחד, וקרא לשמירתה מתוך הכרה בערכה הרוחני והחברתי.
"אם אנו חוזרים לא"י – עלינו לחזור עם השבת"
- "אף לאחר שנתחולל בי ׳שנוי ערכין׳ גמור הייתי נזהר בעישון בשבת, אפילו בחדרי חדרים".
- "עכשיו כשאנו שומעים “פעמי גאולה” צריך תוכן השבת להיות קודש, ואולי מכאן תבוא רוח חדשה לכל מהלך חיינו".
- "אם ב”עשרת הדברות" מקופלת כל התורה - הרי בשבת אולי גלומות ומקופלות כל עשרת הדברות".
- "איכה לא יבינו צעירנו, כי עם ישראל ברוב מנינו ובנינו - זה שעל אדמתו אתם יושבים, ובכספו אתם יושבים, ובכספו אתם נתמכים, נתן את ידו לבנין הארץ, על דעת כך שתשמר השבת בשלמותה, ועל דעת כך שולחתם הנה. הטוב, נכון הדבר, כי תמעלו מעל בשליחותכם?"
- "סכנה גדולה נשקפת לנו שנתפלג ונהיה לשני שבטים: האחד נאמן לקנייני האומה, והשני – פורק־עול, פוקר וכופר, הולך בדרכי ירבעם בן נבט. בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה.יש לרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר; ולא – נבול ניבול, לא תהיה לנו תקומה...".
עגנון, חתן פרס נובל לספרות, ראה בשבת מתנה יקרה מא-לוהים לעם ישראל. הוא הדגיש את קדושת השבת ואת השפעתה המרוממת על האדם, וביקש לשמור על קדושתה גם במרחב הציבורי.
כך כתב עגנון על השבת:
"מתנה טובה יש לו להקדוש ברוך הוא ושבת שמה, ומאהבתו ומחמלתו על ישראל נתנה להם. גדולה שבת שקדושתה מתנוצצת אפילו על בני אדם פשוטים, שכיון שמגעת שבת מאיר הקדוש ברוך הוא מאור יתברך וכל הנבראים מתנוצצים מהארה העליונה ומשתוקקים לידבק בקדושתו כל שכן חסידים ואנשי מעשה שממעטים צרכי עצמם ואינם מבקשים אלא הנאת השכינה."
דוגמה נוספת לאדם נאור בעל הכרה בא-לוהים ושומר מצוות הוא הפילוסוף הישראלי ישעיהו ליבוביץ. ליבוביץ, היה בעל השקפת עולם חילונית מובהקת, בעל הכרה בא-לוהים ושמר מצוות, ככלל ובכללן מצוות השבת. הוא הדגיש את חשיבותן לקיום העם היהודי ולתרבותו, וטען כי הן מהוות בסיס למוסר ולערכים אנושיים אוניברסליים.
ביאליק, עגנון וליבוביץ אינם היחידים. לאורך ההיסטוריה היהודית, רבים מגדולי הרוח וההוגים היו שומרי שבת ומאמינים בא-לוהים. הרמב"ם, הרמב"ן, רש"י, הרמב"ם, וגם פילוסופים מודרניים כמו מרטין בובר ואברהם יהושע השל, כולם ראו ביהדות ובשמירת המצוות חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם.
הדוגמאות הללו מראות כי אין סתירה בין נאורות לשמירת מצוות מתוך הכרה בא-לוהים. להיפך, ההכרה בא-לוהים והאמונה בו ובדרכיו יכולה להוות בסיס לנאורות ולשאיפה לערכים נעלים. חילוניות שומרת מצוות ומאמינה בא-לוהים מציעה תובנה חדשה לחילוניות, כזו המשלבת את ערכי הנאורות עם המסורת היהודית והאמונה בא-לוהים.
אנו, בקהילת חילונים שומרי שבת, מציעים תובנה חדשה של חילוניות בעלת הכרה בא-לוהים, הרואה באמונה בא-לוהים בסיס לנאורות, הארה, ואור, ושואפת לערכים העליונים של המין האנושי.
נוכחנו לדעת שאין סתירה בין נאורות לשמירת מצוות מתוך הכרה בא-לוהים, ואף להיפך. דמויותיהם של ביאליק, עגנון, ליבוביץ וגדולי רוח רבים נוספים מוכיחות כי ניתן לשלב אמונה עמוקה עם מחשבה חילונית נאורה, וכי השילוב הזה יכול להוביל ליצירה תרבותית ורוחנית עשירה ומגוונת.
אנו מקווים כי תובנה זו תפתח צוהר לדיון חדש ופורה על מקומה של האמונה בחברה החילונית כולה, ותאפשר ליותר ויותר חילונים לחשוב מחדש על יחסם למסורת היהודית ולשמירת המצוות והשבת. מוזמנים להצטרף אלינו לקבוצה החמה של חילונים שומרי שבת בפייסבוק.