מרים:

יהודי מחוייב לשמור שבת, הוא לא חייב להיות דתי, היה הסכם בין בני ישראל לבורא עולם, נתן לנו את התורה הקדושה, ובעשרת הדיברות שמור את השבת לקדשו, וכך הבדילנו מהגויים, הכי כייף לעבוד ששה ימים, ויום השביעי שבת וינפש לנוח מהכל.

דני:

מרים, מה זאת אומרת "מחוייב"? את יכולה להראות לי את החתימה שלי על ההסכם? כי לא זכור לי שחתמתי. אני גם לא מכיר מסמך שדורות קודמים חתומים עליו - אבל גם אם יש כזה, הוא מחייב אותם ולא אותי. אני לא התחייבתי לשום הסכם כזה מעולם.מי שמעוניין להיות צד להסכם כזה - זכותו המלאה. אבל רק הוא צד להסכם, לא מי שלא התחייב להסכם כזה מעולם.

מרים:

דני, כרתו ברית עם בורא עולם, ללא מסמך, ואל תנסה להתחכם. זה כולל וכלול לכל היהודים.

דני:

מי כרת ברית? אני לא, ואין שום אדם שרשאי להתחייב בשמי לברית כזאת. אני לא מבין את החוצפה לטעון שאני מחוייב למשהו שמעולם לא התחייבתי אליו. זה פשוט שקר בוטה שאני לא מבין איך יש לך את החוצפה לחזור עליו.

מרים:

דני, תאמין במה שאתה רוצה, תניח לי, לא ענייני. כל אדם נשפט בפני בורא עולם אחרי 120, זה שלך - לא שלי. תאמין במה שאתה רוצה.

דני:

מרים, את זאת שמפיצה שקרים לגביי ולגבי יהודים אחרים כאילו הם מחוייבים למשהו שלא התחייבו אליו מעולם. אני רק תקנתי אותך, כדי שלא תמשיכי לעשות זאת.

ישראל:

דני, מרים אמרה אמת. העם היהודי התחייב וכרת ברית עם הבורא על שמירת שבת, ויש מסמך - התנ"ך.

אתה יודע למה לוחות הברית נקראים בשם הזה, "לוחות הברית"?

זו כמובן שאלה רטורית. כל אחד יודע, או לפחות כל אחד אמור לדעת. הלוחות האלה מבטאים את הברית בין הבורא לבין העם היהודי. אסור לנו להתכחש לברית הזו שהעם שלנו כרת.

ביטוי ספרותי יפה כתב לזה אהרן אפלפלד:

"היהודים לבדם ניצבו בהר סיני,

ורק בהם משוקעים הקולות והברקים של הדיבור הא-לוהי

הם לדאבון לבנו שכחו זאת

אבל המקרא לא שכח.

ובכל זאת, אסור לנו לזלזל בעדים מתכחשים אלה.

הם עתידים באחד הימים להיזכר מיהם, ולהיות מה שנועדו להיות" - אהרן אפלפלד, והזעם עוד לא נדם.

ועוד משהו בנושא הזה, אתה מכיר את דברי בן גוריון ל"ועידה המלכותית"? 

"...אני יכול לומר בשם העם היהודי את ההיפך: התנ"ך הוא המנדט שלנו, התנ”ך שנכתב על-ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו. זכותנו ההיסטורית קיימת מראשית היות העם היהודי, והצהרת בלפור והמנדט באו לשם הכרת הזכות הזאת ואישורה. הרי נאמר בפירוש בהצהרה ובמנדט, שהעמים מכירים בזכותו של העם היהודי “להקים מחדש את ביתו הלאומי”".

בן גוריון לא היסס לומר בפני משפטנים ומדינאים באופן הכי רציני, שהזכות שלנו בארץ ישראל היא מתוך התנ"ך. הוא השתמש בזה כזכות שעומדת לנו היום. הרבה יותר מכך, הברית שהעם היהודי חתם עם בורא עולם, מחייבת אותנו גם כיום.

סוף דבר, כרתנו ברית, קבלנו עלינו כעם את הברית עם בורא עולם. יש מסמך, ויש עדויות מסיביות בעל פה. הברית הזו טובה לנו.

דני:

ישראל, אין אפשרות לייחס טוב למי שמנסה לשקר כאילו אני מחוייב למשהו רק בגלל שאבותי התחייבו למשהו.

דני:

ישראל, איך אפשר לייחס טוב למי שמנסה לשקר כאילו אני מחוייב למשהו רק בגלל שאבותי התחייבו למשהו?
בהנחה שהם אכן התחייבו למשהו בכלל, זה שיש ספר שמספר אגדה כאילו הם התחייבו, זאת לא באמת הוכחה.

וכאילו הם רשאים להתחייב בשמי, ולא רק בשם עצמם?

אני אדם בפני עצמי, והתחייבויות של אנשים אחרים שאינם אני מחייבות אותם בלבד ולא אותי.

מי שטוען שכל יהודי מחוייב למשהו שאותו יהודי לא התחייב אליו אישית, הוא שקרן.

בעיקר מי שחוזר שוב ושוב על השקר הזה למרות שמתקנים אותו.

ישראל:

דני, הגישה כאילו ניתן לבטל את התנ"ך במחי יד היא לא רצינית. לאדם רציני ראוי לקבל כוודאי את התיאורים בתנ"ך על הברית הזו.

המושג "לוחות הברית" מפורסם בעם ישראל, מאז ומעולם, ולא סביר להכחיש את הברית הזו.

מי שטוען שיהודי מחוייב למשהו שאותו יהודי לא התחייב אליו אישית, אינו שקרן, בהינתן שהיתה התחייבות כזו של העם היהודי באופן מחייב כקולקטיב לדורותיו.

הסכמים מחייבים מדינות גם אחרי שחותמי ההסכמים וכל הדור שחתם את ההסכם נעלמו מהעולם. עמים הם יישות משפטית גדולה יותר מאשר הפרטים.

זה לא צריך להכעיס אותנו, הברית הזו קיימת, משפיעה, והיא לטובתינו.

מה הברית הזו? על מה למעשה מדובר?

הברית בין ישראל לבורא עולם: מבט מעמיק

הברית בין עם ישראל לבורא עולם היא נושא מרכזי במסורת היהודית, המשפיע עמוקות על זהותה והתנהגותה של החברה היהודית לאורך הדורות. טענה זו, לפיה קיימת ברית נצחית בין העם היהודי לבורא עולם, מעוררת עניין רב בקרב חוקרים, הוגים, יהודים, ולא יהודים, באופן רחב.

הברית כבסיס לזהות היהודית

הברית, כפי שהיא מתוארת בתנ"ך, מהווה את הבסיס להיווצרותו של העם היהודי. היא מעניקה לעם זהות ייחודית והיסטורית, ומגדירה את יחסיו עם א-לוהים. הברית איננה הסכם חד-פעמי, אלא יחסים מתמשכים המחייבים את שני הצדדים.

היבטים מרכזיים של הברית

• הברית כחוזה: הברית מתוארת כחוזה בין שני צדדים: אלוהים ועם ישראל. א-לוהים מתחייב להעניק לעם את הארץ המובטחת, ולהצליח את דרכו של עם ישראל, ועם ישראל מתחייב לשמור על מצוות התורה. על פי המפורט בתנ"ך, הפרת הברית מצד עם ישראל עשוייה להביא לכך שה' יגלה אותם מארץ ישראל, יביא עליהם צרות רבות. הברית גם מבטיחה שבכל מקרה, ה' לא יעזוב את עם ישראל, וגם במקרה שתהיה הפרת ברית מצד העם היהודי, ה' יחזיר אותם בסופו של דבר לארץ ישראל וימשיך את הקשר המיוחד איתם.
• ברית עולם: הברית איננה מוגבלת בזמן או במרחב. היא נחשבת לברית עולם, המחייבת את כל הדורות, גם את אלה שלא היו נוכחים בעת כריתתה. היא נכרתה עם העם היהודי באופן קולקטיבי לכל הדורות.
• הברית כגורם מאחד: הברית מהווה גורם מאחד לעם היהודי, גם בתקופות של פיזור וגלות. היא מעניקה לעם תחושת שייכות ומשמעות, ומחזקת את הקשר בין הפרטים לקהילה.
• הברית כמקור לערכים: עשרת הדיברות, שהן ליבת הברית, מהוות בסיס לערכים מוסריים אוניברסליים, כגון צדק, חמלה ואהבת האדם. ערכים אלה ממשיכים להשפיע על החברה היהודית ועל העולם כולו.

הלוחות כסימן לברית:

לוחות הברית, שעליהם נחקקו עשרת הדיברות, מהווים סמל מובהק לברית. הם מייצגים את החוק הא-לוהי ואת הקשר החוזי בין א-לוהים לעם ישראל. הם תמצית התוכן של הברית.

הברית כאתגר:

הברית איננה רק מקור לגאווה ולזהות, אלא גם מקור לאתגרים. שמירת המצוות וההתנהגות בהתאם לערכי הברית אינן תמיד קלות, וההיסטוריה היהודית מלאה בסיפורים על הפרת הברית מצד העם היהודי. הפרת הברית הובילה לחורבן בית ראשון, חורבן בית שני, וצרות רבות בהיסטוריה היהודית.

עם זאת, האמונה בברית הנצחית מעניקה לעם היהודי כוח להתמודד עם הקשיים ולהמשיך במסע.

הברית בעולם המודרני:

בעולם המודרני, שבו השקפות העולם משתנות והאמונה המסורתית מוטלת בספק, השאלה על משמעותה של הברית הופכת רלוונטית יותר מתמיד. חלק מהיהודים מתכחשים לברית, ומנסים להתעלם ממנה. חלק מהיהודים רואים בברית את הבסיס לזהותם היהודית וממשיכים לשמור על מצוות התורה.

הברית כחובה קולקטיבית:

• העם כישות משפטית: העם היהודי נתפס במסורת היהודית כישות קולקטיבית, שיש לה זהות משותפת והיסטוריה משותפת. הברית כורתת עם העם כולו, ולא רק עם הפרטים המרכיבים אותו.
• המשך המחויבות לדורות: ההתחייבות הנובעת מהברית היא מחייבת על כל הדורות, גם על אלה שלא היו נוכחים בעת כריתתה. הדבר דומה להסכמים בינלאומיים, המחייבים מדינות גם לאחר החלפת ממשלות.
• מחויבות משפחתית: ניתן להשוות את הברית ליחסים משפחתיים. בני אדם נולדים למשפחה ומקבלים עליהם את החובות והזכויות הנובעות מהיותם חלק מהמשפחה, גם אם לא בחרו בכך.