חילונים שומרי שבת | 22 יולי 2024 | חדש_באתר

קרדיט צילום: אריה יונה שיתוף: ויקימדיה

המסע אל העבר

עמוק בלב הגליל, בין שבילים נסתרים ועצים מרהיבים, נחבאות שתי אבנים מסתוריות שמספרות סיפור קדום על חיים יהודיים בארץ ישראל. אבנים אלו, המכונות "אבני תחום השבת", נמצאו באושה ותמרת ומעידות על מצוות שמירת השבת ותחומי העיר בתקופות הרומית והביזנטית. גילוי האבנים והמחקר ההיסטורי-הלכתי סביבן מציבים שאלות רבות ומרתקות על חיי הקהילה היהודית, ועל הדרכים בהן שמרו את מצוות השבת. בכתבה זו נצלול אל תוך התעלומות וההיסטוריה סביב אבני השבת של אושה ותמרת.

אבן תחום השבת של אושה

אושה העתיקה, כפר יהודי חשוב בגליל התחתון, הייתה מקום מושבה של הסנהדרין לאחר מרד בר כוכבא. הכפר נזכר רבות במקורות חז"ל ותלמוד, והיה מרכז חשוב של חכמי התורה. באושה התגוררו תלמידי חכמים ורבנים שהשאירו חותם משמעותי על ההיסטוריה היהודית, כמו רבי יהודה בן בבא שהסמיך חמישה זקנים במקום זה.

גילוי האבן

בצמוד לשביל באושה, כ-700 מטרים מדרום מערב למערת רבי יהודה בן בבא, נמצא סלע נארי טבעי שעליו כתובת יוונית: CAB ו-CBA. החוקרים סבורים כי הכתובת מציינת את תחום השבת של הכפר. בתקופה הביזנטית, נוסף לכתובת שם בעל קרקעות ושני צלבים, שכנראה הוסיף לסלע בעל קרקע נוצרי באזור. הסלע, שנמצא לצד הדרך מתחת לאקליפטוסים, הוא עדות מרתקת לשמירת השבת באושה.

המשמעות ההלכתית

תחום השבת הוא מצווה המגבילה את מרחק ההליכה בשבת ל-2,000 אמה (כק"מ אחד) מחוץ ליישוב. מצווה זו נועדה לשמור על קדושת השבת ולמנוע יציאה למרחקים גדולים. הכתובת היוונית על הסלע באושה מחזקת את ההשערה שבכפרים יהודיים קדומים ציינו את תחום השבת בכתובות על סלעים, כמו שמתואר במשנה, (-הקודקס ההלכתי, הפירוש המעשי של מצוות התורה כפי שהתקבל במעמד הר סיני) במסכת "עירובין", אחד מחלקי המשנה העוסק במצוות העירוב בשבת, על מנת להנחות את התושבים עד היכן מגיע "תחום שבת" בסביבה שלהם, ועד היכן מותר ללכת בשבת רגלית מהיישוב שלהם.

אבן תחום השבת של תמרת

^{צילום האבן: מתוך אתר היישוב תמרת. https://www.timrat.org.il/HS4myg}

גילוי האבן

ביישוב תמרת שבגליל, בחורש סמוך לבית משפחתו של נתן בן יהודה, התגלה סלע נוסף עם כתובת חקוקה. כתובת זו כוללת את האותיות ש' ב' ת', ומחקרים תארכו אותה לתקופה הרומית המאוחרת עד לתקופה הביזנטית. המכון לארכיאולוגיה גלילית אישר כי מדובר בכתובת של תחום שבת, דבר המחזק את ההשערה שמצווה זו הייתה נהוגה גם בכפרים אחרים בגליל.

המשמעות הארכיאולוגית

הכתובת בתמרת היא עדות נדירה ומיוחדת לשמירת השבת בכפרים היהודיים בגליל. היא נכתבה בעברית, מה שמחזק את זיהויה ככתובת יהודית. הפטינה המכסה את הכתובת מעידה על עתיקותה, ואותיותיה דומות לאותיות מכתובות אחרות מתקופה זו, כמו ארונות קבורה מבית שערים.

פעילות קהילתית

המכון לארכיאולוגיה גלילית יזם פעילות קהילתית ביישוב תמרת, ובמהלכה הצטרפו משפחות לבדיקה נרחבת של האזור במטרה לאתר כתובות נוספות. הפעילות משקפת את החשיבות ההיסטורית והקהילתית של הגילוי, ומחזקת את הקשר בין התושבים להיסטוריה היהודית העשירה של האזור.

תחום השבת בחיי הקהילה היהודית

משמעות השבת

השבת היא מצווה מרכזית ביהדות, ומטרתה היא להקדיש יום למנוחה ולקדושה. השבת נועדה ליצור תחושת קהילה ולחזק את הקשר בין האדם לאלוהים. מצוות תחום השבת מבטיחה שמירה על גבולות גאוגרפיים בשבת, ומונעת מהאדם לעבור מרחקים גדולים ולהטריח את עצמו.

תחום השבת בהיסטוריה

במהלך ההיסטוריה היהודית, מצוות תחום השבת היוותה חלק מרכזי מחיי הקהילה. בתקופות הרומית והביזנטית, הגליל היה מרכז חשוב של היישוב היהודי בארץ ישראל, והיו בו עשרות רבות של כפרים יהודיים. הכתובות שנמצאו באושה ותמרת מעידות על שמירת השבת ועל החשיבות הרבה שהייתה לה בקהילות היהודיות.

הקשר בין אושה לתמרת

הכתובות שנמצאו באושה ובתמרת מעידות על קשר עמוק בין הקהילות היהודיות בגליל. למרות המרחק הגאוגרפי, המשותף לשתי הקהילות הוא שמירת השבת והחשיבות שייחסו לה. הכתובות מדגישות את הקשר בין הקהילות ואת המשותף להן, ומחזקות את ההשערה שמצווה זו הייתה נהוגה בכל רחבי הגליל.

שביל הסנהדרין

פרויקט שביל הסנהדרין

שביל הסנהדרין הוא פרויקט חדשני שמחבר את ההיסטוריה היהודית בגליל עם טכנולוגיה מודרנית. השביל, שאורכו 70 קילומטרים, עובר בין אתרים היסטוריים חשובים, כמו אושה, שפרעם וטבריה, ומציע למטיילים חוויה ייחודית של מסע בזמן.

אבני הדרך

בכל אחד מקטעי השביל מוצבות אבני דרך הנושאות ערכים אוניברסליים, כמו עשייה, שלום, ענווה ונתינה. האבנים מזמינות את המטיילים לחשוב על ערכים אלו ועל הקשר שלהם לחיים היהודיים. האבנים מצוטטות מימרות חז"ל, כמו "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים", ומזמינות את המטיילים לחשוב על משמעות המחלוקות בחייהם.

חוויות מהשביל

שביל הסנהדרין חושף את חיי הקהילה היהודית בגליל בתקופת התנאים והאמוראים. המטיילים פוגשים שרידים של תעשיית זכוכית מקומית, בתי בד ומקוואות טהרה. השביל מזמין את המטיילים לחשוב על היחס שלהם להיסטוריה היהודית ולחיים היהודיים כיום.

תעלומה ופתרון

הכתובות שנמצאו באושה ובתמרת מציבות תעלומות רבות בפני החוקרים. האם מדובר בכתובות יהודיות שמציינות את תחום השבת, או שיש להן משמעות אחרת? האם יש קשר בין הכתובות והאם יש עוד כתובות נוספות שמחכות להתגלות? התשובות לשאלות אלו עדיין לא ברורות, והמחקר נמשך.מה שברור הוא שהכתובות משקפות את החיים היהודיים העשירים בגליל בתקופות הרומית והביזנטית, ואת החשיבות הרבה של מצוות השבת בחיי הקהילה. הכתובות מדגישות את הקשר העמוק בין הקהילות היהודיות בגליל, ואת השאיפה לשמור על קדושת השבת והערכים היהודיים.אבן תחום השבת של אושה ותמרת הן עדות מרתקת להיסטוריה היהודית, ולחשיבות השבת בחיי הקהילה. המחקר והגילויים העתידיים מבטיחים להוסיף עוד פרטים מרתקים לתמונה ההיסטורית, ולהעשיר את ההבנה שלנו על חיי הקהילה היהודית בגליל בעת העתיקה.