מהי הנתקה?
הנתקה היא תהליך שבו מערכת ציבורית ישראלית, ובפרט מערכת החינוך, הן בהשפעות חיצוניות, והן בפעילות יזומה, מנתקת את התלמידים מהמסורת היהודית ומערכיה.
פעילות להנתקה' של מערכת החינוך, היא בניגוד למסורת היהודית[1], ובניגוד לחוק חינוך ממלכתי, שמגדיר את מטרות החינוך הממלכתי: 'ללמד את תורת ישראל, מסורת ישראל, מורשת ישראל... ולחנך לכבדן'[2].
הנתקה עשוייה להתרחש גם במרחבים ציבוריים נוספים, כמו פעילות נגד תפילה יהודית ברשות הרבים, וכיו"ב.
השלכות
- חברה מנותקת: "הנתקה" תורמת לניתוק החברה הישראלית מהשורשים התרבותיים והמסורתיים שלה. לדעת חוקרים רבים, זהו תהליך של הפיכת החינוך הממלכתי למערך מנותק מהמסורת היהודית, וביטול התשתית המשותפת של החברה היהודית. בעזרת ה'הנתקה' החברה עשוייה לאבד חלק מהזיכרון ההיסטורי, התרבות והערכים של העם היהודי. חוסר היכרות עם המסורת היהודית פוגע בזהות היהודית של תלמידים.
- פגיעה בקוהזיה החברתית: הנתקה היא בעיה חברתית עמוקה. חברה שבה הדור הצעיר גדל ללא חיבור לשורשיו התרבותיים והרוחניים, היא חברה פגיעה וחסרת עוגן. היעדר הזהות היהודית עלול להוביל לתחושת ניכור, לפגיעה בקוהזיה החברתית, ולפתיחות רבה יותר להשפעות זרות. התוצאה היא חברה פחות מגובשת ופחות חסינה בפני אתגרים חיצוניים.
גורמים
'הנתקה' היא תופעה מורכבת, שמתרחשת במגוון תחומים במערכת החינוך הממלכתית, ובמרחבים נוספים. לדוגמה, על ידי החלשה או להיעדר לימודי יהדות, על ידי שינוי אופי החינוך הדתי, ועל ידי ניתוק מערכי החינוך מהמסורת היהודית בכלל. השינוי הוא במידה רבה מכוון ומתוכנן, לעתים נתפס כחלק ממלחמה במה שמכונה הדתה, ובמידה מועטה תוצאה של הזנחה וחוסר אכפתיות מצד מנהלי בתי ספר, שבעצמם אינם מחוברים לתשתית המשותפת של המסורת היהודית.
מטרות
- בחלק מהמקרים, מטרת ההנתקה היא יצירת נתק בין הציבור היהודי בישראל לבין שורשיו התרבותיים והדתיים. על פי מתנגדי ה'הנתקה', היא מתרחשת בחלק מהמקרים באופן יזום בכדי לקדם רעיונות פרוגרסיביים וקידום הפיכת ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה.
- ניתן לראות פעולות 'הנתקה' בקמפיינים שליליים הנערכים כנגד אירועים ציבוריים המזוהים עם המסורת היהודית כגון: אירועי תיקון ליל שבועות, אירועי הקפות שניות בערים הגדולות, לימודי מורשת ישראל בבתי הספר הממלכתיים, תפילות יום כיפור ברשות הרבים, ועוד. קמפיינים אלו מיועדים להרחיק, לטענת מתנגדי ה'הנתקה', את הרוב המסורתי היהודי, מקשר לתורה ולמסורת.
היבטים מרכזיים של הנתקה
- פגיעה בהיקף לימודי יהדות: בשנים האחרונות חלה ירידה משמעותית בהיקף לימודי היהדות בבתי הספר הממלכתיים[3]. שיעורי תנ"ך, היסטוריה של עם ישראל ומחשבת ישראל מצומצמים, והידע המועבר לתלמידים בנושאים אלו הוא חלקי ולא עמוק.
- שינוי אופי החינוך הדתי: החינוך הדתי בבתי הספר הממלכתיים עובר תהליך של חילון. הדגש הוא על לימודי יהדות כתרבות ולא כמסורת, והתכנים נבחרים באופן סלקטיבי, תוך התעלמות מהיבטים רבים של המסורת.
- ניתוק מערכי החינוך מהמסורת: מערכי החינוך בכלל תחומיהם, אינם משקפים את העושר והמורכבות של המסורת היהודית. חגים, מנהגים ומסורות יהודיות אינם משולבים בחיי בית הספר, והתלמידים אינם נחשפים אליהם באופן מסודר.
התייחסויות בעבר
- שר החינוך זלמן ארן מטעם מפא"י ראה ערך ראשוני לתודעה היהודית ישראלית, הוא פעל מתוך חשש שבורות הנוער בנושאי יהדות עלולה לפגוע בעתיד בלכידות העם ובדבקותו במדינה ובנאמנותו כלפיה[4]. ארן האמין שיש לחנך את הדור הגדל בארץ על הקניית תכנים תרבותיים עבריים, לקיים שבת ומועדים כחגי המדינה, ולחנך את הדור הצעיר בלשון העברית. ב-1957 גובשה תוכנית להעמקת התודעה היהודית - ישראלית, שארן היה מעורב בהכנתה. במסגרת התוכנית הורחבו לימודי התנ"ך, הושם דגש על ההיסטוריה של עם ישראל ובבתי הספר לימדו על יהדות התפוצות. התוכנית עוררה התנגדות בקרב הציבור בשל החשש משינוי מהותי במערכת החינוך הממלכתי והוצאתה אל הפועל הייתה קשה[5]. בנובמבר אותה שנה פורסם חוזר מנכ"ל של משרד החינוך בו הובהר כי התוכנית לא נועדה לכך אולם החשש לא פג[6]. לבסוף אושרה התוכנית לאחר דיון בעניינה בכנסת שנערך בקיץ 1959[7]. בשנת 1964 הקים "מרכז לטיפוח התודעה היהודית"[8][9]).
- ועדת שנהר: על-פי כתב המינוי של הוועדה, היה עליה לבחון את מצב לימודי היהדות בחינוך הממלכתי, ולגבש הצעות "בדבר המטרות והתפיסה, תוכניות הלימודים וכל יוזמה אחרת העשויה לקדם את החינוך היהודי בישראל"[10]. הועדה קבעה שיש ירידה מתמשכת במעמדם של לימודי היהדות במערכת החינוך, הנובעת מתמורות חברתיות ופוליטיות שחלו במדינת ישראל, ובתהליכים שונים, ביניהם הגברת הקיטוב בין הציבור הדתי והחילוני. בהמשך לכך, הדו"ח כלל המלצות בדבר עקרונות להוראת מקצועות היהדות, וביניהם חתירה ללימוד מקצועות היהדות באופן המדגיש את אופיים ההומניסטי, וכן בניה של תהליך חינוכי המבוסס על לימוד, ביקורת ודו-שיח, אשר יחתור להפנמה של ערכים אוניברסליים ויהודיים "מתוך גישה פלורליסטית"[10]. הוועדה גם המליצה "לעודד קשת רחבה ככל האפשר של מסגרות חינוכיות לא-פורמליות, המקבלות חינוך יהודי פלורליסטי וביקורתי כלגיטימי והמציעות למוסדות החינוך השונים תוכניות חוץ-קוריקולריות בנושאים הקשורים בהוראת מקצועות היהדות, ובייחוד סמינרים ומפגשים שבהם ייפרשו לפני התלמיד, על בסיס של הדדיות, האופציות השונות של הקיום היהודי בימינו"[11].
- חיים נחמן ביאליק התייחס לחשש מניתוק העם ממורשתו. הוא התבטא בעניין זה: "סכנה גדולה נשקפת לנו שנתפלג ונהיה לשני שבטים: האחד נאמן לקנייני האומה, והשני – פורק־עול, פוקר וכופר, הולך בדרכי ירבעם בן נבט. בלי שבת אנו אומה בזויה ושפלה, ואף לא אומה. יש לרומם את ערך השבת בתוכנו, כאן ובכל מקום, ובייחוד בעיני הדור הצעיר; ולא – נבול ניבול, לא תהיה לנו תקומה... יש בדעתי לעשות משהו – להקים חברה או מוסד לשם חיזוק השבת. כך נקרא למוסד, ‘חיזוק שבת‘ או ‘עונג שבת‘. יתכנסו אנשים ביום השבת, יתעסקו בצוותא בדברי תורה וחוכמה, ולא ידירו גם הנאה מאכילה ושתייה, וממילא יתחזק כוח השבת בלבבם על ידי עונג שבת." [12]
- את המצב הזה תיאר פרופ' יוסף דן בעת שקיבל את פרס ישראל על מחקריו במחשבת ישראל: "...כיום, המקום היחיד בתבל שבו מוטלות בספק הלגיטימיות, הדינמיות והרלוונטיות של מדעי היהדות, הוא בציבור החילוני במדינת ישראל, שאני משתייך אליו. בשעה שהתחלתי את לימודי בתחום זה היו רוב מורי ורוב חברי לספסל הלימודים חילונים באופן מובהק, שלא מצאו קושי בשילוב התרבות היהודית בתרבות המערבית, וראו עצמם בני-בית בשתיהן. לא כך הם פני הדברים כיום... יותר ספרים במדעי היהדות נדפסים בחו"ל ובלשונות זרות מאשר בארץ ובעברית. מספרי הסטודנטים ומספר החוקרים יורדים בארץ ועולים בחו"ל. הנתק בין הרוב החילוני בארץ לבין כל מה שקשור - ולו במקצת ובעקיפין - למורשת ישראל הולך ומעמיק"[13]
מאבק נגד הנתקה
מאבק נגד הנתקה מתנהל על ידי קבוצות שונות בחברה הישראלית, ביניהן: הורים, ארגונים חברתיים, ופוליטיקאים. הורים דורשים להחזיר את לימודי היהדות לבתי הספר ולהעמיק את ההיכרות של ילדיהם עם המסורת. לדוגמה, קיימות קבוצות הורים לילדים בבתי ספר ממלכתיים לא דתיים שפועלים, כנגד פגיעה במסורת היהודית ותהליכי הנתקה של מערכת החינוך. כמו כן, ארגונים שונים פועלים לקידום החינוך היהודי בבתי הספר ולשילוב המסורת בחיי הקהילה.
"הפורום הציבורי לישראל יהודית ודמוקרטית" קם כתגובה להפורום החילוני. מבחינתו הפורום החילוני מקדם "הנתקה", שאמורה להיות ההפך מהדתה ומטרתה לנתק את יהודי ישראל מיהדותם... ~ תומר פרסיקו ברשת X, אוקטובר 2018.
לקריאה נוספת
- ערוץ 7 | מעכשיו 'הנתקה' מול 'הדתה'
- תומר פרסיקו ברשת X 3 אוקטובר 2018
- חדשות 14: איך הצליח משרד החינוך להרוס את מקצוע התנ"ך בישראל בתוך שנים אחדות?...
- סרוגים: 'מביש': פוסט של הרב עמיחי אליהו עורר סערה במגזר...
- מקור ראשון: במשך עשרות בשנים פועלת מערכת החינוך הממלכתית על מנת לרוקן את עצמה מכל תוכן יהודי…
- מקור ראשון: לימוד התנ"ך בישראל בירידה דרסטית...
- סרוגים: מדאיג: התלמיד החילוני לא מכיר את המורשת היהודית...
הערות שוליים
- ^ חינוך (הלכה)
- ^ חוק חינוך ממלכתי; מטרות החינוך הממלכתי
- ^ מקור ראשון | לימוד התנ"ך בישראל בירידה דרסטית
- ^ Dan Urian, Efraim Karsh, In search of identity: Jewish aspects in Israeli culture, Routledge, 1999, p. 68
- ^ גרינברג, עמ' 197–198.
- ^ גרינברג, עמ' 204.
- ^ גרינברג, עמ' 206–207.
- ^ גרינברג, עמ' 210.
- ^ צבי צמרת - זלמן ארן ומערכת החינוך
- ^ 1 2 בג"ץ 4640/19 התנועה הרפורמית נ' שר החינוך, ניתן ב־7 באפריל 2021
- ^ המלצות ועדת שנהר, עמ' 22
- ^ המלחמה נגד המלחמה על השבת
- ^ 'דת חברה ומדינה בישראל', תל אביב, הוצאת מטח; משרד החינוך, התרבות והספורט; תשס"ו - 2006, עמוד: 57