"...אם נבחן את האירועים הטרגיים והחריגים כל כך שאירעו בתקופה האחרונה, אנו חייבים להגיע לכדי מסקנה שהגורל היהודי מעוצב בצורה שונה מגורלם של עמים אחרים.
גם אומות אחרות סובלות מידי פעם מאסונות, אולם בדרך כלל הם אסונות טבע או מלחמות אשר מביאים עמהם טרגדיה; אך מצבנו אנו היהודים שונה לגמרי. הכל סביבנו חיים בשלווה ובשלום, אין אנו רואים כל סיבה לחשש, ואז לפתע פתאום פורצת סערה אשר מכוונת אך ורק כלפינו היהודים…
אסונות אלה המיוחדים ליהודים מתרחשים שוב ושוב, כמעט בחוקיות מסתורית. המשימה המוטלת עלינו היא לחקור את הסיבות לחוקיות זו, ולגלות מהם הגורמים אשר קובעים את משחקו הנורא של הגורל היהודי".
מילים אלו הן קטע מתוך פתיחה שכתב הרב עמנואל שלזינגר, לספרו "חידת היהדות" שאותו חיבר בין השנים 1942-1944; עוד לפני הקמת מדינת ישראל ובמהלך שנות שואת יהדות אירופה.
חלק ניכר מחייו עסק שלזינגר בשאלת גורלו של העם היהודי. הוא הציב לו למטרה למצוא פתרון לבעייה היהודית. את מסקנותיו העלה על הכתב בכמה ספרים, ובהם הספר "חידת היהדות".
ואכן, אם חשבנו שהחידה נפתרה בהקמת מדינת ישראל - הנה נוכחנו לדעת גם בימינו, באירועי השבעה באוקטובר ולא פחות מכך באנטישמיות הגואה באופן פרדוקסלי בעולם בעקבות טבח נורא זה, שהחיים בפועל מעלים שוב ושוב את חידת היהדות.
"אי אפשר להכחיש שהיהדות כוללת בחובה מספר גדול של חידות הזקוקות בדחיפות לפתרונן.
ברצוני לפרט בפניכם רק כמה מהבולטות שבהן:
החידה הקשה של רדיפת היהודים הייחודית כל כך.
או סוד ההישרדות שלנו למרות אין ספור מסעות השמדה אשר בוצעו נגדנו מקדמת דנא, ללא רחמים, על ידי האומות החזקות ביותר.
ככל שאנו מעמיקים יותר בחקר הגורל היהודי - כך צצות יותר ויותר חידות.
האם אין זה מוזר שאנו נעשים חסרי בית בין יום, בצורה מסתורית כל כך…?
ולא פחות מוזרה היא העובדה שאנשים ממוצא יהודי… אשר התנתקו מהיהדות, שוב מוכתמים כיהודים בדרכים בלתי צפויות".
זהו ניסוח מודרני לדברים שאנו מכירים מהתנ"ך והספרות היהודית.
שלזינגר, המתווה בספרו ניסוי מחשבתי שעשוי לתת מענה אינטלקטואלי ומעשי לפחות לחלק מהשאלות שמציב הקיום היהודי, מגיע בסופו של בירור נרחב למסקנה שהגורם לסבל היהודי הוא התרחקות מהמאפיינים הלאומיים שזיהה ביהודים פול ג'ונסון.
האסונות מגיעים דווקא בעקבות התעלמות של חלקים בעם היהודי מכך שלהיסטוריה יש תכלית, שליהודים יש ייעוד, שקיימת תכנית אלוהית לגזע האנושי, ושהיהודים אמורים להיות לו מורה דרך. הכרה בכך, ונאמנות לזהות היהודית מתוך הכרה זו, תבטיח והצלחה ושגשוג ליהודים, ועמם גם לעולם כולו.