אשמח לשתף בחוויה שלי כיהודיה "חילונית"...

אשמח לשתף בחוויה שלי כיהודיה "חילונית".
גדלתי בבית 'חילוני'.
לא שמרנו שבת,
כשרות 

זה רק להפריד בין מאכלים חלביים לבשריים
אבל סכו"ם זה אותו סכו"ם,
אין 2 סוגים - 1 בשרי 1 חלבי.

לא שמרנו שבת,
ראינו טלויזיה,
מחשב,
בישול
אבל לא נסענו.

לצערי הרב
אימא שלי שמה אותנו בבית ספר חרדי,
לפני 20 שנה היא ראתה מה זה "חינוך חילוני"
ורצתה שלא נקבל מזה כלום,
אז היה רק חרדי בפתח.

בבית ספר
הייתי צריכה ללכת עם חצאיות עד הברך
או ארוכות יותר,
העיקר שלא יראו את הברך או את המרפק.

אבל אהבתי את החינוך הזה,
המורות היו מדהימות,
המנהלת הייתה מושלמת,
וחוץ מקיר הפרדה בין בנים לבנות במהלך היום,
יכולתי להיות עם אחים שלי בהפסקות.

ובבית - לא שמרנו שבת.

עברו השנים,
עדיין בחינוך חרדי (לצערי)..
הייתי בבית ספר קטן, בערך 90 בנות בבית ספר.
לקחו אותנו שבת למלונית בצפון.
חברה שלי רצתה לצאת איתי לטיול בשכונה בערב שבת,
חיפשנו את הבנות מהחדר שלנו
כדי לתת להן את המפתח
והיא הייתה בלחץ ללכת אז המפתח נשאר אצלנו.
היא רצתה לראות חברים שלה מהשכונה
שהיא גדלה איתם.

אחרי כמה שעות חזרנו לאכסניה,
אמצע הלילה, לא ידענו מה השעה
היינו בלי שעון והזמן עבר..

כשהגענו, המורה תפסה אותי
(המפתח של החדר היה אצלי אז חיפשו רק אותי,
המנהלת והמורה
לא שמו לב בכלל
שחברה שלי לא הייתה גם)..
החזיקה לי את היד חזק
והיא הייתה רזה ונמוכה,
אבל הכאיבה לי קצת
אז העפתי אותה והיא נפלה על הרצפה.

ברחתי מאחורי האכסניה וישבתי שם.
מאז התחלתי להתדרדר יותר ויותר בדת.
נגמרה השנה

עזבתי לאולפנה,
היה כיף, פתאום חינוך פתוח יותר,
שלא אכפת להם אם אני עם גרביים או בלי,
ואם אני לובשת מכנסיים בערב
כשאני עם החברות
במועדונית של הפנימייה..

שבתות בפנימייה,
ששמרתי בהן שבת, והיו ארוחות טובות,
וזמירות שבת, ומשחקים ובלי טלפון ובלי כלום!
רק אני, חברות שלי ובורא עולם .
לא קראתי לזה "חוזרת בתשובה",
כי בבית שלי חיללנו שבת.

בתיכון היה לי חבר דתי
שלמד בישיבה ליד האולפנה שלי,
שמרתי שבת כשהיינו יחד והיה כיף,
אכלנו אצלו ויצאנו לטייל בעיר.

וכשנפרדנו שוב נפלתי לחילול השבת.

כל החיים אני עם כמיהה לשבת,
לדת ולסידור. אוהבת את התנ"ך,
פרשת השבוע ובעיקר את ספר מלכים גם א' גם ב'!

התחתנתי עם בחור דתי, שומר שבת,
שלא מתלבש כמו דתי,
רק ציצית ושם כיפה כשמתפלל או בשבת.
הוא לא מחייב אותי לשמור שבת,
ויודע שאם אני שומרת
זה מרצון אישי ולא מכפייה,
כי הוא יודע שכפו עליי את השבת ועוד דברים בילדות..

היו לי כמה סיטואציות
שבהן ניסיתי להתקרב
או שדחפו אותי החוצה
וכמעט התייאשתי.
מאז שסיימתי את הלימודים,
זרקתי את כל החצאיות שלי לפח
ורציתי לשרוף אותן אפילו בלג בעומר,
הייתי כל כך פגועה
ממה שעברתי בבתי ספר הדתיים
שרציתי פשוט לשרוף הכל!

לפני שנה וחצי בערך
לקחתי חברה לקבל ברכה מרבנית,
התלבשתי בחולצה רחבה,
שרוולים כמעט עד המרפק
וצנועה בצוואר לא חשופה.
מכנסיים רחבים מאוד סטייל אלאדין (כי אין לי חצאיות)
ואני לא לובשת שמלות אז גם אין..

הגענו לרבנית הזאת
והעוזר שלה ראה אותי הסתכל עליי,
ניגש אליי
ומול 50 נשים שהיו בחדר שהגיעו לקבל ברכה מהרבנית
אמר לי שהדלת פתוחה,
ואני צריכה לחכות לחברה שלי
בחוץ בחדר מדרגות
או ברחוב עד שהיא תסיים
כי אני לא לבושה בהתאם.

(הבחורות שבאו לקבל ברכה הסתכלו עליי
ואני הייתי כל כך מבויישת שברחתי החוצה,
הרגשתי שחיכיתי כמו כלבה לחברה שלי עד שתסיים).
לפני שיצאנו מהבית שאלתי אותה אם הלבוש הזה בסדר ואמרה כן..
היא גם, לא ידעה..

מצד שני,
אני הייתי מסיעה רבניות מושלמות מבני ברק לעיר שלי ולעיר הסמוכה לי לשיעורי תורה,
הייתי באה ברכב שלי עם טייץ וחולצה קצרה צמודה, הייתי בהיריון, והן התווכחו ביניהן מי תיקח אותי לשיעור שלה.
הייתי הולכת לשיעורים שלהן גם,
בלבוש לא צנוע של חרדיה, מכנס טייץ
אפילו ולפעמים גופיה עם ז'קט מעל..

הרבנית הזאת עד היום אני חושבת עליה,

ורק בגללה ובזכותה אני מחזיקה את עצמי בדת,

ואני אספר למה-

סיפרתי לה על התקרית שהייתה לי עם החברה

ושהבחור ההוא העיף אותי החוצה,

והרכנתי ראש בבושה

ושאלתי אותה אם זה לא בסדר

שאני אוספת אותה לבושה במכנסיים.

הדבר שהיא אמרה לי לא יישכח לי לעולם -

"בחיים 

אל תתייחסי לאף אחד שאומר לך 

איך להתלבש ומה לעשות. 

אם הוא 

בחר לזרוק אותך החוצה 

מול עשרות נשים, 

בלי לשאול את הרבנית 

אם זה בסדר 

שיש בחורה במכנסיים אצלה בבית, 

כל דבר שיש בבית הזה 

אין בו ברכה, 

בגלל בושת פנים שעשה לבת ישראל, 

שגרם לך לבכות". 

אני לא חזקה בשבת, 

אבל אני לא מבשלת יותר, 

לא נוסעת ביום שבת 

(רק בשישי כי אני אצל אימא שלי עד לפני ארוחת שבת). 

תמיד אפשר להשתפר.

אז אין דתי או חילוני

יש יהודי נוצרי מוסלמי ועוד.

אנחנו יהודים. 

אם אנחנו קוראים לעצמנו 

חילונים שומרי שבת,

אולי זה אומר 

שחלקנו הולכות עם מחשוף

או גברים שהולכים בלי ציצית או כיפה.. 

אולי זה אומר 

שחלקנו לא מתפללים במהלך השבוע 

אבל בשבת הולכים לתפילות שבת ועושים קידוש היום.. 

אני כחילוניה 

פוחדת ללכת בבני ברק 

עם מכנסיים 

שלא יירקו עליי, 

אני הפסקתי עם השבת 

בגלל מה שעברתי בחיים שלי 

עם כל ה"חרדים" למיניהם..

אבל אגיד דבר כזה:

מאז שנחשפתי לקבוצה פה -

התחלתי לקרוא דברי תורה, 

להתפלל בבוקר, 

להימנע מטלפון בשבת לכמה שעות 

ולאט לאט כמות השעות מתארכת, 

אני משתדלת להגיע בערב שבת הביתה בזמן הנרות ולא אחרי.

אתם חושבים שאתם מחזקים רק בשבת, 

אבל מאחורי הקלעים, 

אפשר להתחזק בדברים אחרים בנוסף.

בעזרת ה' שנצליח כולנו במצוות השבת, 

בין אדם למקום ולפני הכל - בין אדם לחברו.

ותזכרו:

על עבירה אחת של בין אדם למקום - התבלבלו השפות. 

על עבירות של בין אדם לחברו - נחרב העולם במבול.

בואו נקבל על עצמנו אהבת חינם לבריות,

ונראה שנצליח במצוות בין אדם למקום בעיקר במצוות השבת.

הכותבת חברה בקבוצת הפייסבוק
@הקבוצה של חילונים שומרי שבת 
מוזמנים להצטרף לקבוצה